חינוך כלבים לצרכים
אחת המשימות העומדות בפנינו כבעלי כלב בכלל וגור כלבים בפרט, היא ללמד אותו לא לעשות את צרכיו בבית אלא במקום מוגדר. משימת חינוך כלבים לצרכים דורשת מאיתנו הרבה מאוד סבלנות וסובלנות.
על מנת להצליח במשימתנו זו, עלינו לפעול בשני מישורים במקביל:
המישור הפיזיולוגי – נתנהג על פי כללי ההתנהגות הכלביים ו"נאלץ" את הגור ללמוד להתאפק.
המישור ההבנתי – נלמד את הגור את המילה "פיפי" על מנת שנוכל להשתמש בה לחיוב או לשלילה.
איך מחנכים כלבים לעשיית צרכים?
צרו עבור הכלב טריטוריה פנימית:
לכל כלב יש טריטוריה פנימית וחיצונית. כאשר הכלבים חיו בטבע, המאורה שימשה כטריטוריה פנימית, בתוכה הם ישנו ודאגו שלא ללכלכה. מטרת חינוך כלבים לצרכים היא להגדיל את הטריטוריה הפנימית של הכלב על פני כל הבית.
עלינו לדמות עבור גור הכלבים מאורה משלו, אך כזאת שאנו נשלוט על הכניסה והיציאה ממנה, כמו לול/מיטה.
רצוי ששטח ה"מאורה" יהיה מצומצם ופינתי ובתוכה הוא יאכל. בשטח קטן זה, הגור בדרך כלל לא יעשה את צרכיו מכיוון שישתדל לשמור על הטריטוריה הפנימית שלו נקייה תמיד – ממש כמו בטבע.
הוציאו את הכלב לטריטוריה החיצונית:
מכיוון שהגור לא יודע להתאפק, יש לדאוג להוציאו החוצה בתדירות גבוהה וקבועה. בתחילת התהליך הוא יעשה פיפי כל שעה וצואה כ- 4 פעמים ביום.
כאשר מוציאים את הכלב מהטריטוריה הפנימית שלו, יש לדאוג שלא ישתהה ויעשה את צרכיו במקום אסור. כאשר הוא נמצא בחוץ יש לדרבנו לעשות את צרכיו. אם התחיל לרחרח או כרע על ברכיו על מנת להתפנות, חיזרו על המילה "פיפי" וברגע שהחל לעשות את צרכיו שבחו אותו ואימרו "פיפי, כלב טוב".
אין צורך להשתמש במילים שונות לפיפי ולקקי. אם הכלב עשה את צרכיו, שחררו אותו מעט בשטח הבית, תחת השגחה. במידה ולא עשה, החזירו אותו ל"מאורה" והוציאו אותו שוב כעבור זמן קצר.
רצוי מאוד להוציא את הגור במצבים הבאים:
- לאחר אכילה ושתייה
- לאחר שינה
- במצבי חוסר מנוחה
- לאחר משחק או התרגשות
- בשעת לחץ
איך אפשר לעזור לכלב להתאפק?
יכולתו של הגור להתאפק מוגבלת מכיוון ששרירי גופו אינם מספיק חזקים. כאשר הגור סגור במאורתו הוא ינסה להביא לתשומת ליבנו שהוא רוצה לעשות את צרכיו. אם נתייחס אליו הוא ילמד לקרוא לנו כאשר יצטרך להתפנות. רצוי לא להעמיד את הגור במבחנים מכשילים ולהשתדל להקל עליו כמה שיותר בלימוד ההתאפקות.
יש להקפיד על הרגלי אכילה נכונים. רצוי לתת לו ארוחה אחרונה כ-5 שעות לפני הטיול האחרון ואפשרי לקחת את המים כ-3 שעות לפני השינה. הלילה מהווה את כלי העבודה המרכזי שלנו ובשלב הראשוני נרצה להעביר לילות נקיים מצרכים.
בוקר טוב, בואו נצא!
במפגש הראשון שלנו עם הכלב בבוקר, נמהר להוציאו למקום בו מותר לו לעשות את צרכיו ונשבח אותו. במהלך היום הגור ערני יותר וקשה לו יותר להתאפק לאורך זמן. אם אין ביכולתנו להוציאו כל שעה, אסור להשאירו מתוחם ב"מאורה" מכיוון שלא יוכל להתאפק. במקרה כזה רצוי, בשעות היום, להאריך את הרצועה ולאפשר לו לעשות את צרכיו במקום בו מבחינתנו זה יהיה הרע במיעוטו.
זכרו שאיכות החיים של הכלב לא נמדדת על פי גודל המאורה או אורך הרצועה. איכות חייו נמדדת לפי מה שקורה כשאנו חוזרים הביתה ואם הוא מקבל במלואן את זכויותיו. (זכויות וחובות)
אוופס! ברח לי...
לכלב עשה את צרכיו בבית? השתדלו לא להיות מאוכזבים, מתוסכלים, כועסים או נגעלים.
נצלו את הפנצ'ר ללימוד עתידי. אם נדחוף את האף של הכלב לתוך השתן שלו, לא נלמדו בכך מאומה.
תפסתם את הכלב "על חם"?
הבהילו אותו בצעקה "פיפי פוי" ולקחת אותו מיד החוצה.
לא תפסתם אותו בשעת מעשה?
גשו אליו ולהביאו אל המקום בו עשה את צרכיו. אל תקרא לכלב אלייך על מנת לתקן אותו, בכדי שלא יקשר את הקריאה עם התיקון וינסה להתעלם מהקריאה ולברוח.
ואם עברו שעות מאז שהכלב עשה את צרכיו?
ניתן לנזוף בכלב גם שעות לאחר שעשה את צרכיו מכיוון שלימוד המילה "פיפי" עושה לכלב זיכרון קישורי. לאחר שהגעת למקום הפנצ'ר, נזוף בכלב בתקיפות ואמור לו "פיפי פוי" תוך כדי הצבעה על מקום הצרכים. קח את הצואה או השתן (ע"י עיתון או סמרטוט) והוצא אותם אל מקום בו מותר לו לעשות את צרכיו ושבחו כאילו באמת עשה אותם שם. יש לדאוג כי מקום ה"תאונה" נקי מריח צרכים.