טיפול בפחד מכלבים

כאשר ישנה בידינו האינפורמציה המרבית לגבי מקור הפחד מכלבים ממנה סובל הילד ולאחר מיקומו על פני הרצף (חשש קל-היסטריה), נקבע את היעד אליו נרצה להגיע עם הילד (מגע ישיר, מפגש מרחוק וכד'). הטיפול יעשה על ידי חשיפה מבוקרת ומתן חוויה מתקנת למפגש עם כלבים.

במהלך הטיפול בפחד על המטפל להפגין סמכותיות, יציבות וידע, יחד עם אמפתיה ורגישות. יש צורך הכרחי לבנות מערכת המושתתת על אמון בין המטפל לילד תוך יצירת אוירה חיובית ומהנה.
חשוב מאוד לאפשר לילד תחושת העצמה, לשדר לילד כי סומכים עליו. על המטפל לגרום לילד להיות אקטיבי בתהליך, ליזום ולבחור את שלבי ההתקדמות בטיפול פחד מכלבים ומצד שני להוביל אותו.
תפקידו של המטפל הוא להוריד את רמת הלחץ בו נמצא הילד. לאפשר סביבה בריאה, נטולת לחצים, מוצפת באנרגיה חיובית, בה יוכל הילד לחשוב ולהתקדם.
במידה וההורים רגועים נעודד את מעורבותם בתהליך, במידה ואינם – עדיף כי בשלב ראשון, המטפל והילד יתקדמו לבד.
כאשר הילד מפגין חשש קל או אי נוחות, מירב הטיפול יתמקד במתן ידע וכלים מעשיים לילד ולמשפחתו. ידע וכלים אודות כלבים, שפת גוף נכונה שלנו, הבנת שפת הגוף של הכלב וכדומה. במידה ומדובר במצב של היסטריה, נרצה לבנות תהליך הדרגתי ומובנה.

בשלב ראשון בטיפול בפחד מכלבים, על המטפל לבנות  אמון בינו לבין הילד ומשפחתו.

יש צורך בהפגנת יכולת הקשבה ואמפתיה. המפגש הראשון יהיה ללא כלב.
מפגש ישיר עם הכלב יתרחש אך ורק בהסכמת הילד ויתקיים כאשר גם הילד וגם הכלב הנם סטטיים.