כלב ומשפחה זה סיר ומכסה.
כל הלהקה (המשפחה), צריכה להתכנס ולתאם ציפיות, כלב זה לא דגים. רשימת הזכויות והחובות כמעט שווה, ואם לא נדע להעניק לכלב את זכויותיו, סביר להניח , שלא נצליח לדרוש את חובותיו. חלוקת הנטל צריכה להיות ברורה, הילד , שהיה הרבה פעמים הזרז בקבלת ההחלטה להביא כלב, יתנער מאחריות לעיתים תכופות ולכן רצוי לעשות חוזה חתום בין בני הבית.
לאחר תיאום הציפיות ישנן הרבה שאלות מפתח:
גור או בוגר- החויה בגידול גור גדולה, אולם לעיתים מעט אינטנסיבית מדי.
זכר או נקבה- למין הכלב יש השפעה, אולם לא השפעה מכרעת כמו שנוטים לייחס לה.
גזעי או מעורב – אם גזעי איזה גזע, יש להכיר את קבוצות הכלבים השונות (שפיץ, טרייר, רועים, שעשועים וכו). לאחר שבחרנו את קבוצת הכלבים אפשר לבחור את הגזע הספציפי. אם מעורב מעורב במה, איזה גודל מתאים לנו, איפה אנו רוצים שיגדל, בבית או בחצר, כמה תרגול נחוץ לכלבנו, מה בעניין הברשה וסירוק, מהן כמויות האוכל המתאימות, מה תכונות האופי הבולטות שלו.
לא מעט מבעיות הקשר בין המשפחה ובין הכלב נוצרו כיוון שבשלב מוקדם וקריטי זה לא הוקדשה מספיק מחשבה. שאלת המפתח אותה נשאל את עצמנו הינה לא רק מה אנחנו רוצים אלא מה אנו יכולים לתת.