התקתוק והפינוק
שלושת כללי היסוד של התקתוק והפינוק
1. לעולם לא ישמע תקתוק ללא מתן פינוק!
2. התזמון של הקליק חשוב.
3. תמיד נמשיך לדבר עם הכלב.
טון חיובי
הטון החיובי הוא הבסיס לכל השפה הכלבית. שפת הגוף שתלווה את הטון תהיה
משוחררת ורפויה.
בזמן התרגול של טון זה נעבוד בשני מישורים:
מישור ראשון:
בניית המנהיגות, עצם העובדה שאנו הולכים, אנו מרכז העניינים והכלב עוקב אחרינו (ולא להפך), מעידה על מנהיגותנו.
מישור שני:
בניית ההתניה, הקשר בין הקליקר לפרס שמגיע אחר כך.
טון דורש
בטון זה, אנו מצפים מהכלב לחשוב.
אין מדובר בטון כועס, אלא בטון מצפה. שפת הגוף שתלווה את הטון תהיה: עמידה זקופה והעלאת הידיים של הנוהג מעל לאף של הכלב. ברגע שהטוסיק של הכלב נוגע ברצפה, נלחץ על הקליקר.
שלושה שלבים בלימוד פקודה:
1. זיהוי הפעולה (שימוש בשפת גוף נכונה בליווי הטון המתאים – מאפשרים לכלב לחשוב ולהבין מה אנו רוצים).
2. הוספת הפקודה תוך כדי הביצוע (אין לחזור על הפקודה יותר מפעם אחת, במקרה והכלב לא ביצע יש לחזור על שמו).
3. השארות עם הפקודה עצמה, ללא צורך בתקתוק או פינוק.